החופש הגדול בפתח: הכנה לשינויי שגרה עם אתגרי תקשורת, קשיים חברתיים וקשיי ויסות

איך מכינים ילדים עם קשיי ויסות וקשיים חברתיים לחופש הגדול? מדריך להורים על שינויי שגרה, מסכים, מעברים ותכנון קיץ רגוע וברור יותר.

עבור משפחות רבות, התקופה הזו של סוף השנה מביאה עמה דריכות רבה. המסגרת היציבה בבתי הספר ובגנים משתנה בהדרגה, והילדים והילדות מגיעים לשבועות האחרונים של הלימודים עם עייפות מצטברת. עייפות זו נובעת מאווירת הסיום ושבירת השגרה, בשילוב המאמץ ההתנהגותי, הרגשי, החברתי והלימודי העצום שהשקיעו לאורך השנה כולה.

בבתים רבים עולה חשש מוחשי מהימים הממושכים ללא סדר יום קבוע, מההתמודדות המשפחתית עם חוסר בשגרה מובנית, ומהתרחבות זמן המסכים בהיעדר תעסוקה מסודרת.

עבור ילדים וילדות המתמודדים עם קשיי תקשורת, קשיים חברתיים, קשיים רגשיים, אתגרי קשב וריכוז, או רגישות חושית ורגשית, המסגרת החינוכית מספקת סדר יום אשר חיוני להורדת רמות החרדה ולתחושת השליטה. לוח הזמנים המובנה, החוקים הברורים והציפיות הידועות מראש מייצרים סביבה צפויה ומוכרת. כאשר מרגישים את סוף השנה והשינויים משפיעים גם על שגרת המסגרת החינוכית, עשויות להתעורר תגובות של מתח ואי-שקט.

המקור לעומס הרגשי: מה קורה כשהמבנה המוכר משתנה?

השבועות האחרונים במסגרות החינוך כוללים שינויים רבים בלוח הזמנים. שיעורים פרונטליים מתחלפים בחזרות למסיבות סוף שנה, טיולים ופעילויות חווייתיות שונות. פעילויות אלו מתקיימות לרוב מחוץ לכיתה המוכרת, בקבוצות משתנות, לעיתים במבנה פתוח יחסית, לעיתים מול דמויות לא מוכרות, ותחת גירויים חושיים שיכולים להציף – כמו עוצמת רעש גבוהה מהרגיל. שינויים תכופים אלו דורשים מהילדים והילדות יכולת גבוהה של גמישות, עיבוד מהיר של הסביבה ויכולת להתאים את עצמם במהירות למצבים משתנים.

מערכת העצבים של ילדים וילדות עם קשיי ויסות פועלת בעצימות גבוהה לאורך כל השנה כדי להתאים את עצמה לדרישות. בסוף השנה, השילוב בין שחיקה לבין אובדן המבנה הצפוי של היום, מפחית את המשאבים הרגשיים הזמינים להם.
כאשר המשאבים הפנימיים מצטמצמים, היכולת לווסת תגובות ולעבד גירויים יורדת. סיטואציות יומיומיות שהילדים והילדות הצליחו להתמודד איתן במהלך השנה, לצד אובדן היכולת לצפות מה הולך לקרות היום – הופכות למקור של הצפה רגשית המתבטאת בדרכים שונות.

ילדים וילדות רבים מתקשים לזהות ולנסח במילים את החשש מפני השינוי המתרחש לקראת החופש הגדול ואף את החרדה מפני הפסקת השגרה המוכרת בקיץ, ולכן המתח הפנימי מתבטא דרך שינויים התנהגותיים.

ההתנהגויות הללו – התנגדויות, סף תסכול נמוך, קשיי שינה, התפרצויות זעם או לחלופין, נסיגה והסתגרות ממושכת בחדר – הן עדות למצוקה ולניסיון של הגוף להתמודד עם שינוי חוקי המשחק שהיו מוכרים עד כה.

איך לייצר יציבות בתוך חוסר הוודאות?

ההבנה כי הילדים והילדות חווים קושי ממשי עקב אובדן סדר היום המוכר, מאפשרת לנו להושיט להם יד בצורה נכונה. הפחתת החרדה והתסכול הנובעים משינוי המסגרת מתבצעת באמצעות הכנה מוקדמת, שנקראת גם הטרמה. המטרה היא להחזיר לילדים ולילדות את תחושת השליטה והיכולת לצפות את הבאות. כאשר הלו”ז בחוץ משתנה, יש לייצר מבנה חלופי וברור בתוך הבית.

  • בניית לוחות זמנים חזותיים משותפים: מומלץ לשבת יחד כבר בשבועות אלו ולשרטט לוח זמנים ברור. על הלוח כדאי לסמן בצורה גרפית מתי מסתיימים הלימודים, מתי ישנם ימים מיוחדים או מסיבות סיום, מתי מתחילות מסגרות הקיץ (כמו קייטנות) ומתי מתחילות הפעילויות המשפחתיות או ימי המנוחה בבית. שימוש בצבעים, תמונות או סמלים חזותיים מסייע בארגון רצף הזמן ומפחית את חוסר הוודאות, שכן הילדים והילדות יכולים לגשת אל הלוח בכל רגע ולדעת למה לצפות.
  • מתן מילים לחשש הפנימי והסרת אשמה: כדאי לנהל שיחות קצרות ויזומות בגובה העיניים, בזמנים נינוחים ולא בעיצומו של ויכוח, הצפה או יציאה מוויסות. במקום להתמקד בביקורת על התנהגות מתוחה, אפשר לשקף את המצב ולומר: “בתקופה הזו של השנה, כשיש שינויים בלוח הזמנים והחופש מתקרב, זה טבעי להרגיש בלבול, הצפה או עייפות”. מתן תוקף לתחושות אלו מסייע להם להבין את החוויה הפנימית שלהם, מנרמל את התחושה הקשה ומוריד את הצורך לבטא את המצוקה דרך התנהגות מאתגרת בבית. בנוסף, חשוב לתת מענה לחרדה העולה מכך שהגננת או המורה לא תמיד נשארות בשנה הבאה. שמרו על ערוץ השיח פתוח ואפשרו להם לפנות אליכם בכל עת עם שאלות שיעזרו לייצר בהירות.
  • שמירה על הרצף הטיפולי והחינוכי: במידה וישנה מסגרת טיפולית קבועה, חשוב מאוד להמשיך אותה ולא להפסיק דווקא בקיץ בגלל תחושת עומס או רצון בחופש. עומס רגשי נוצר פעמים רבות דווקא משום שלילד.ה אין מסגרת מותאמת – מסגרת מווסתת שבעזרתה הם יכולים להבין את העולם הפנימי והחיצוני שלהם. הקיץ הוא הזמן הנכון לשמור על רצף זה ולתאם מהלכים מול הצוות החינוכי לקראת המעבר הבא.

חופשה שינויי שגרה אתגרי תקשורת, קשיים חברתיים וקשיי ויסות

מתכננים את החופש יחד: בניית תוכנית פעולה מותאמת

כדי שהחופש הגדול יספק את הביטחון הנדרש, כדאי להשקיע מחשבה ותכנון מוקדם בנקודות הבאות:

  1. בחירה מושכלת של מסגרות קיץ: לילדים וילדות עם אתגרי תקשורת או קשיים חברתיים לא כל מסגרת מתאימה. . קייטנות המוניות או חסרות מבנה עלולות לייצר הצפה. מומלץ לחפש מסגרות מוגנות וקטנות, המציעות סדר יום ברור וצוות רגיש.
    מומלץ להיפגש מראש עם צוות המסגרת להיכרות הדדית – לציין מה יכול לעזור לילד.ה להסתגל ולהתרשם מההתאמה. 
  2. התמדה במסגרות החינוך שנותנות מענה בקיץ (גם מול סירוב): במסגרות החינוך המיוחד – כמו גני תקשורת וכיתות תקשורת – פועלות לרוב קייטנות המשך המובלות על ידי הצוות החינוכי והטיפולי הקבוע. לעיתים כחלק מהעייפות המצטברת משינויי סוף השנה, הורים נוטים להקשיב לילדים או לילדות שמביעים חוסר רצון ללכת ומאפשרים להם להישאר בבית ללא מסגרת פעילה. ההתמדה במסגרת עם צוות מוכר חיונית לשמירה על הרצף הטיפולי והחברתי, מספקת עוגן יציב בתוך הקיץ, ומונעת נסיגה או הצפה שעלולות להיווצר מחוסר מעש ממושך בבית. 
  3. מחקר משותף ובדיקת ישימות: שבו יחד ועשו רשימה של דברים שהם רוצים לעשות בחופש. חקרו יחד על המקומות – מהן העלויות, שעות הפתיחה והזמנים. לאחר מכן, מיינו יחד את הרשימה כדי לראות מה ישים ומה פחות, ובנו תוכנית חזותית מוסכמת.
  4. בניית תוכנית חברתית יזומה: חודשי הקיץ מייצרים בנוסף גם ריקנות בהקשר החברתי – ישנם פחות חוגים, תנועות נוער ומפגשים מובנים, מה שעלול להוביל למיעוט משמעותי במפגשים ולתחושת בדידות.
    הקושי הזה מתעצם עבור נערים ונערות בגיל ההתבגרות. בגילאים אלו, מעורבות ההורים מורכבת ומאתגרת הרבה יותר, שכן הציפייה החברתית (וגם האישית) היא לעצמאות ולניתוק מסוים מהמעטפת ההורית. כאשר ההורים פחות מעורבים בניהול חיי החברה ביומיום, והנער או הנערה מתקשים ביוזמה חברתית עצמאית, הריק החברתי הופך למסוכן ומבודד עוד יותר, ונדרשת עזרה ותיווך חיצוני כדי לשמר את היחסים. כדאי לשבץ בלוח הזמנים מפגשים חברתיים קבועים מראש, ובמידת הצורך לשקול שילוב של חונך או חונכת (סטודנטים או בני נוער בוגרים) שיכולים לייצר תעסוקה מובנת, תיווך וליווי בגובה העיניים – פתרון המאפשר לקבל תמיכה מבלי להרגיש שההורים “מנהלים אותם”.

ניהול זמן מסך: איך לצרוך ואיך לחדול מבלי לעורר התנגדות?

סוגיית השימוש במסכים מתעצמת במהלך חופשות עקב חוסר בתעסוקה מובנית וממושכת. עבור ילדים וילדות המתמודדים עם שונות נוירולוגית, אתגרי תקשורת או קשיים בויסות חושי ורגשי, השהות במרחב הדיגיטלי מהווה לעיתים קרובות מקום מפלט והגנה מפני הצפה חברתית או סביבתית. המסך מספק סביבה צפויה – אין צורך לפרש ולעבד במקביל הבעות פנים או טון דיבור, והשליטה בקצב ובתוכן היא מלאה ובטוחה.

בזמן השהות מול מסך, המוח מקבל רמה גבוהה, קבועה ורציפה של גירוי והנאה. אם מגיעה דרישה להפסיק את הפעילות במסך בבת אחת – נוצרת נפילה חדה ברמת הגירוי במוח. המערכת מפרשת את הנתק הפתאומי הזה כסוג של איום, ולכן התפרצויות הזעם או ההתנגדות הקיצונית המופיעות מיד לאחר הכיבוי אינן נובעות מעקשנות או מבעיית התנהגות, אלא מדובר בקושי ממשי להתמודד עם המעבר החד מהעולם הווירטואלי לעולם האמיתי.

זו הסיבה לכך שדרישה מיידית ומפתיעה לעבור מהמסך למשימה מורכבת אחרת – כמו סידור החדר, ישיבה לארוחה או מטלות לימודיות – נכשלת באופן קבוע ומעוררת חיכוך. כדי להקל על המעבר, מומלץ לפעול על פי שלושה עקרונות מנחים:

  1. הגדרת נקודות סיום ברורות מראש: קבעו את משך הצפייה ואת השעות המיועדות לכך מראש, בזמן רגיעה ובשיתוף פעולה מלא. הגדירו את נקודת העצירה על פי יחידות תוכן ברורות (סיום פרק בסדרה, סיום שלב מוגדר במשחק) ולא רק על פי דקות שעון שאינן תמיד מוחשיות. מומלץ להשתמש בטיימר חזותי המראה בבירור כמה זמן נותר עד לסיום.
  2. ויסות באמצעות תנועה (תחושה עמוקה): מיד עם כיבוי המסך, יש לנתב את הגוף לפעילות פיזית פשוטה המפעילה את השרירים והמפרקים ומחזירה את המערכת החושית לתחושה עמוקה (חיבור לגוף). פעילויות ביתיות פשוטות כמו קפיצה, דחיפת חפצים (כמו כיסא), מתיחות, או שטיפת פנים במים קרירים מסייעות למוח לייצר איזון מחדש והופכות את הנתק מהמסך לפשוט יותר.
  3. הגדרת פעילות המשך ברורה (מה עושים ברגע שאחרי): חוסר בהירות לגבי מה שקורה מיד לאחר כיבוי המסך מייצר חרדה ואי-שקט. לכן, יש להגדיר מראש ובאופן ברור מהי הפעילות הבאה שמחכה להם – למשל, יציאה משותפת, ארוחה, או מעבר למשחק פיזי מוגדר, כדי לייצר נחיתה רכה במציאות.

שילוב תכנים בעלי ערך מוסף לפי קבוצות גיל

ניהול נכון של מסכים כולל התייחסות ישירה לאיכות התוכן ולערך ההתפתחותי שלו, ולא רק למשך הזמן. צפייה מודרכת בתכנים מותאמי גיל שמציגים פתרון בעיות, חברויות, או עולמות תוכן מעשירים, יכולה לשמש בסיס תומך ללמידה חברתית ורגשית. בעקבות העניין הגבוה של הורים סביב ההמלצות שפרסמנו לאחרונה בעמוד האינסטגרם של מרכז דקל, להלן התכנים המומלצים, המחולקים לפי גילאים, המאפשרים למידה מועילה:

גילאי גן

  • בלואי: סדרת אנימציה המציגה חברויות, יחסים ודינמיקות משפחתיות דרך משחקי דמיון. התוכן מדגים בצורה רכה ומדויקת מיומנויות של שיתוף פעולה, הדדיות, התמודדות עם תסכול ואכזבה, פתרון מריבות והבנת רגשות וכוונות של אחרים.
  • אוטובוס הקסמים: תוכנית לימודית המנגישה מידע ועולמות תוכן בצורה רציונלית ומובנית, מונעת הצפה חזותית או רגשית ומספקת לילדים ולילדות תוכן לימודי נינוח ובעל ערך.
  • היכון הכן טוס: תוכן לימודי מעשיר בתחום החלל, המדגים ערכים של עבודת צוות, עזרה הדדית, שיתוף פעולה ופתרון בעיות מעשיות.

בית ספר יסודי

  • כראמל: דרמה עלילתית ישראלית המאפשרת לבחון מערכות יחסים, שונות בין בני אדם, קבלה של מי שחושב או מתנהג אחרת, והתמודדות עם לחצים חברתיים בתוך קבוצה.
  • שקשוקה: סדרה הדנה באופן ישיר, רגיש ומציאותי בקשיים חברתיים כגון חברויות, קנאה, עלבונות ואי-הבנות. 
  • ג’אסט דאנס (Just Dance): משחק המפעיל את הגוף דרך תנועה, קצב וחיקוי מוטורי מול המסך. פעילות זו משחררת מתח גופני ורגשי שנצבר עקב ישיבה ממושכת, תומכת בוויסות הרגשי והחושי, ומאפשרת תנועה מהנה בתוך הבית.

חטיבת ביניים

  • כוכב הלכת המופלא: סדרת טבע דוקומנטרית מעמיקה המציעה עניין אינטלקטואלי, מעודדת סקרנות, ומפחיתות בצורה משמעותית את קצב הגירויים המהיר, הקטוע והמציף של סרטונים קצרים ברשתות החברתיות.
  • שלדון הצעיר: קומדיה המציגה את חוויותיו של נער בעל סגנון חשיבה ייחודי ונוקשות מסוימת, המתקשה בפענוח רמזים חברתיים, קודים התנהגותיים וניואנסים לא מילוליים בתוך המשפחה ובחברה.
  • בני מצווה: סדרת עלילה ומתח ישראלית המדגישה מיומנויות של שיתוף פעולה, עבודת צוות, נאמנות חברתית, פתרון בעיות משותף וגיבוש זהות אישית בגיל שבו הכל משתנה.

תיכון

  • סליחה על השאלה: פורמט המבוסס על שאלות ותשובות ישירות, המסייע בהרחבת נקודות מבט, פיתוח חשיבה אמפתית, והבנת המורכבות הפנימית והרגשית של אנשים שונים בחברה.
  • כל עוד בלבב: סדרה העוסקת בדינמיקה קבוצתית ומאפשרת למתבגרים ולמתבגרות לעבד שאלות של זהות, שייכות, קשרים בינאישיים ולחץ חברתי.
  • קורס פודקאסט אונליין: ניתוב השהות מול המסך לצורך למידה אקטיבית, תכנון, עריכה והבעה בעל פה. פעילות זו מחזקת תפקודים ניהוליים ומעניקה תחושת מסוגלות רבה, תוך עבודה לקראת קבלת תוצר מוחשי וברור בסיום המאפשר ביטוי אישי ומובנה של עולמם הפנימי.

כיצד הטיפול הקבוצתי במרכז דקל מסייע לילדים ולילדות?

במרכז דקל אנו פוגשות את הילדים, הילדות והנוער באופן רציף לאורך כל השנה.
האתגרים והקשיים החברתיים קיימים תמיד, אך תקופת סוף השנה והחופש מביאה איתה לעיתים קרובות סערה רגשית או חרדה מוגברת סביב השינויים. היציבות, ההיכרות האישית והאמון שנבנו מאפשרים לנו להיות שם עבורם גם בנקודות המעבר הללו, שבהן הקושי החברתי או הרגשי צף בעוצמה מוגברת.

העבודה הטיפולית במרכז היא מתוכננת ומותאמת למבנה השנה בהתאם לתקופה ולצורך. אנו מקדישות את החודשיים האחרונים של השנה לעבודה ממוקדת על המעברים. באמצעות טבלאות חזותיות בקבוצה, אנו מסמנות שינויים צפויים, חגים, ימי הולדת קרובים, ומתחילות לדבר באופן פתוח על השינוי בקיץ ועל ההמשכיות בשנה הבאה. אנו מסתכלות על כל ילד וילדה והאתגר הספציפי שלהם, ובתקופה עמוסה זו אנו מקיימות קשר אינטנסיבי ותיאום מול ההורים ומול הצוותים החינוכיים בבתי הספר ובגנים. בתוך המסגרת של המרכז, אנו לעיתים מורידות במכוון דרישות משימתיות מסוימות, כדי להבטיח שהקבוצה תישאר מקום בטוח, מווסת ומחזיק.

חופשה אתגרי תקשורת, קשיים חברתיים וקשיי ויסות

מרכז דקל מציע מענה מקצועי וממוקד המשלב הבנה טיפולית מעמיקה ושיטות טיפוליות יצירתיות המאפשרות לנו להקנות כלים ישימים למיומנויות חברתיות. באמצעות קבוצות טיפוליות קטנות ומעטפת טיפולית הכוללת הדרכת הורים ושיתוף רציף עם צוותי החינוך והטיפול, אנו מסייעות בפיתוח ויסות עצמי, הבנת סיטואציות והרחבת הכישורים הבינאישיים.
הקבוצות הטיפוליות במרכז פועלות באמצעות פעילויות חווייתיות של משחק, מוזיקה, תנועה, יצירה ועוד, ומשמשות מרחב בטוח להתנסויות רגשיות וחברתיות. במרחב הזה אפשר לשחק, לשיר, ליצור, לחקור ולהתנסות ולתרגל יחסים חברתיים הלכה למעשה, תוך תחושת שייכות עמוקה.

הצוות המקצועי במרכז נוכח באינטראקציות החיות ומזהה את רגעי הבלבול או הקושי בוויסות המתרחשים בתוך הקבוצה. באמצעות תיווך, הנגשה ותמיכה רגישה בזמן אמת, המנחות מסייעות בהבנת הסיטואציה, הצגת נקודת המבט של האחר, קבלה ולמידה מתוך התנסות. תהליך זה מאפשר לפתח גמישות ולחוות חוויות הצלחה, כדי להגיע אל שנת הלימודים הבאה עם ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות וכלים חברתיים יציבים יותר.

מתי מומלץ לפנות לייעוץ ואיך מזהים את הצורך בבית?

תקופת סוף השנה והחופש הגדול משמשות לעיתים קרובות כזכוכית מגדלת לקשיים חברתיים ורגשיים שנבלעו בתוך עומס השגרה. כהורים, חשוב לשים לב לסימנים בבית המאותתים על כך שמערכת הוויסות של הילד או הילדה נמצאת בעומס יתר וזקוקה לתמיכה מקצועית.

כדאי לפנות לשיחה מקצועית  במרכז כאשר אתם מזהים את אחד או יותר מהביטויים הבאים לאורך זמן:

  • קושי לקבל שינויים ונוקשות מוגברת: התעקשות קיצונית על כך שדברים ייעשו בדיוק בדרך מסוימת, קושי במעברים, ותגובות חריפות לכל שינוי קטן בתוכניות.
  • הסתגרות ממושכת סביב המסכים: פנייה אל המחשב או הטלפון לא רק לשם הנאה, אלא כמענה כמעט בלעדי, תוך הימנעות גורפת ממפגשים חברתיים במציאות או משיחות עם בני המשפחה.
  • תנודות חריפות בוויסות הרגשי ובמצב הרוח: התפרצויות זעם תכופות, סף תסכול נמוך מהרגיל, אמירות קשות כלפי עצמם, או עייפות רגשית קיצונית לאחר כל יציאה מהבית.

הקיץ מציע חלון זמן יקר ערך שבו ניתן לעבוד על המיומנויות הללו מתוך רוגע, ללא הלחץ של שיעורי הבית והדרישות החברתיות האינטנסיביות של בית הספר. פנייה מוקדמת במהלך חודשים אלו מאפשרת לנו לבנות יחד תוכנית עבודה מותאמת, לחזק את הביטחון העצמי של הילדים והילדות, ולהכין עבורם תשתית יציבה ובטוחה לקראת השנה הבאה.

אם אתם מזהים ששינויי השגרה של סוף השנה מייצרים עומס מתמשך בבית, ואתם רוצים לנצל את חודשי הקיץ כדי להעניק לילדים ולילדות שלכם כלים חברתיים ורגשיים יציבים לקראת השנה הבאה – מרכז דקל כאן בשבילכם. אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת היכרות וייעוץ, ויחד נבנה את תוכנית המענה המדויקת והמתאימה ביותר עבור המשפחה שלכם.

שאלות ותשובות בנושא הכנה לשינויי שגרה עם אתגרי תקשורת, קשיים חברתיים וקשיי ויסות

כיצד ניתן לקבוע גבולות סביב זמן מסך בחופש בלי לייצר מאבקים קבועים?

ההתנהלות צריכה להתבסס על הגדרת דברים ברורים, תיאום ציפיות מוקדם ויצירת הסכמות. יש לשבת יחד לפני תחילת ימי החופש ולקבוע כללים שיסומנו על גבי לוח חזותי בבית, תוך הגדרת התכנים והערוצים המותרים. השתמשו בטיימר חזותי, וחברו תמיד את סיום הצפייה לפעילות מעבר תנועתית או חושית שמקלה על הגוף את הניתוק. מומלץ מאוד ליישם זמן צפייה משותף או לפחות לשבת ולעשות משהו לצד הילד והילדה בזמן שהם במסך. כמו כן, מומלץ להקפיד על כיבוי מסכים שעתיים לפני השינה, ולא לאפשר צפייה במסכים מיד בבוקר או מיד לאחר חזרה מטיפול.

הילד או הילדה מסרבים לצאת מהבית או להשתתף בפעילויות קיץ, כיצד לפעול?

לעתים קרובות, סירוב או הימנעות נובעים מחשש מפני הצפה חושית, קושי במפגש עם סביבה לא מוכרת או מחוסר ודאות לגבי הצפוי להם. במקרים אלו, ניתן להיעזר בהכנה מוקדמת ומפורטת (הטרמה): להסביר בבהירות לאן הולכים, מי ישתתף בפעילות ומה יהיה רצף האירועים המדויק. כדאי להציע חשיפה הדרגתית, כמו הסכמה מראש שהביקור יהיה קצר ותחום בזמן, מתוך ידיעה שאם העומס יהיה רב מדי, ניתן לחזור הביתה. קיומה של אפשרות בחירה ושליטה מפחית את החרדה ומעלה את הנכונות להתנסות.

האם משחקי מחשב ברשת עם משתתפים אחרים נחשבים לאינטראקציה חברתית יעילה?

חשוב לזכור שישנם ילדים וילדות שזהו עולמם והם מרגישים שם בטוחים, ומבחינתם המשתתפים האחרים במשחק הם חברים שלהם לכל דבר. במקרים כאלו, חשוב לא לבטל את הרצון שלהם אלא לנסות להבין את עולמם ולכבד אותו. יחד עם זאת, משחקים מקוונים משותפים מהווים רובד מסוים של תקשורת אך אינם מאמנים את מערכת העצבים בקריאת רמזים חברתיים עדינים פנים אל פנים, כגון שפת גוף, הבעות פנים, טון דיבור ושיתוף פעולה פיזי. לכן, הפתרון הוא שילוב מאוזן בין המרחב הווירטואלי לבין התנסויות חברתיות במציאות הפיזית.

כיצד ניתן לסייע למי שחווים חוסר ויסות רגשי דווקא בימים שאין בהם שום תוכנית מוגדרת?

חוסר מבנה ועודף זמן פנוי עלולים לעורר מתח וחרדה אצל מי שזקוקים ליציבות ולחיזוי לצורך השגת רוגע פנימי. בימים ריקים מפעילויות, מומלץ לייצר סדר יום בסיסי בתוך הבית: לשמור על שעות קבועות לארוחות ולשינה, להגדיר תפקיד או מטלה קטנה וקבועה כמו טיפול בחיות מחמד, סידור חפצים או עזרה קלה במטבח, ולתכנן מראש פעילות עוגן אחת מוגדרת ליום. במקביל, חשוב לחזור על הצורך בתנועה: הבניית פעילות פיזית (משחקי תנועה בסלון, קפיצות, מתיחות או יציאה בשעות קרירות) מסייעת למערכת החושית והרגשית.